במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment ביקשו החוקרים להשוות את המאפיינים והשרידות של סרטן שד דה- נובו אל מול סרטן שד מטא-כרוני גרורתי.

מחקר זה כלל מידע בדבר מטופלות עם סרטן שד גרורתי ממרשם Netherlands Cancer Registry. הנבדקות חולקו ל-2 קבוצות: (1) קבוצה של מטופלות עם מחלה דה- נובו (N=8,656), בהן אובחנו גרורות מרוחקות בעת אבחון ו-(2) קבוצה של מטופלות עם מחלה מטא- כרונית וגרורתית (N=2,374), אשר הוגדרה כהתפתחות גרורות 5-10 שנים מאבחון. החוקרים השוו את המאפיינים הקליניים והפתולוגיים ואת הטיפול של המטופלים ב-2 קבוצות אלו. בעזרת מודלים רב- משתניים פרופורציונלים של קוקס ועקומות Kaplan- Meier, השוו החוקרים את השרידות הכוללת של המטופלים אשר קיבלו טיפול סיסטמי. לבסוף, החוקרים השוו את יחסי הסיכונים לשרידות בין שתי הקבוצות, תוך התאמה לאפקטים של זמן משתנה.

תוצאות המחקר הדגימו כי בהשוואה למטופלים המטא-כרוניים, מטופלים עם מחלה דה-נובו היו בסבירות גבוה יותר להיות בני 70 ומעלה, להיות בעלי מחלה מסוג ILCי(invasive lobular carcinoma), עם מחלה בדרגה קלינית של T3-4, עם גרורות ללימפה מקומית ואזורית, חיובים ל-HER2, עם גרורות המוגבלות לעצמות ולהיות אחרי קבלת טיפול סיסטמי. לקבוצה זו הייתה סבירות נמוכה למחלה עם גרורות כבדיות ומוחיות ולמחלה טריפל-נגטיבית. מטופלים מקבוצת המחלה דה-נובו שרדו זמן רב יותר (חציון של 34.7 חודשים) בהשוואה למטופלים עם מחלה מטא-כרונית, חציון: 24.3 חודשים), והיו בעלי יחס סיכונים של שרידות כוללת (חציון 0.75) אשר השתנה עם הזמן.

מתוצאות מחקר זה עולה כי ההבדלים במאפיינים קליניים-פתולוגיים ובשרידות הכוללת, בין חולים עם סרטן שד גרורתי דה-נובו לבין אלו עם סרטן שד גרורתי מטא-כרוני מדגישים כי מדובר בקבוצות מטופלות שונות.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה