מטרת המחקר, אשר ממצאיו פורסמו בכתב העת World Journal of Urology, הייתה להשוות בין אתיולוגיות שונות של הפרעה נוירוגנית בכיס השתן (NBDs) אצל מטופלים עם סרטן בכיס השתן (BC) בהקשר של פרמטרים הקשורים למטופל ולגידול והתוצאים האונקולוגיים שלהם.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר נכללו 23 מטופלים עם BC ו-NBDs בין 2010 ל-2020. המטופלים סווגו לפי האתיולוגיות השונות ל-NBDs והם חולקו לשלוש קבוצות על סמך רמת הנגע במערכת העצבים: (i) מרכזי (n=6), (ii) עמוד השדרה (n = 10), או (iii) פריפריה (n = 7).
תוצאות המחקר הראו כי מטופלים עם נגעים בעמוד השדרה היו צעירים יותר בעת האבחנה של BC בהשוואה למטופלים עם נגעים במערכת המרכזית/ בפריפריה (54 לעומת 68 לעומת 78 שנים, p = 0.0219). יחד עם זאת, הזמן שחלף עד להתמרה סרטנית ארך מעבר לפי שניים ( 33 לעומת 15 שנים, p = 0.0108). כמו כן, מרבית הגידולים היו חודרי שריר או מתקדמים מקומית (62%), היו עם גרורות בקשריות הלימפה (55%), והסתיימו בשרידות ממוצעת גרועה של30.9 ± 3.6 חודשים. כמו כן, לא נצפו הבדלים משמעותיים מבחינת היסטופתולוגיה, שלב של הגידול, ותוצאים אונקולוגיים בהשוואה בין שתי הקבוצות.
החוקרים סיכמו כי במחקר נמצא שמטופלים עם NBDs הינם בעלי פרוגנוזה רעה ללא קשר לאתיולוגיה או לרמת הנגע במערכת העצבים.
מקור:
Mühlbauer et. al (2022) World Journal of Urology DOI: https://doi.org/10.1007/s00345-021-03922-z
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות