הפרעות נשימה הקשורות לשינה (Sleep-Related Breathing Disorders – יSRBD) הן ממצא נפוץ באנשים עם תסמונת פראדר-ווילי. מתבגרים עם תסמונת זו יכולים ליהנות מהמשך טיפול בהורמון גדילה גם לאחר הגעה לגובה הסופי שלהם כך שישומר מבנה הגוף שהושג בילדות. נכון לכתיבת מאמר זה אין מחקרים על ההשפעות של הורמון הגילה על SRBD במתבגרים עם תסמונת פראדר-ווילי שטופלו בהורמון גדילה בזמן הילדות.

מטרת המחקר היתה לחקור את ההשפעות של הורמון גדילה בהשוואה לאינבו על SRBD במתבגרים עם תסמונת פראדר ווילי שטופלו בהורמון גדילה במהלך הילדות והגיעו לגובהם הבוגר. המחקר נמשך שנתיים והיה בהקצאה אקראית, בסמיות כפולה, בשליטת אינבו ובהחלפת טיפול (Crossover) ב-27 מתבגרים עם תסמונת פראדר-וילי, שעברו ריבוד לפי מין ו-BMI. המחקר נערך במרכז פראדר-ווילי בהולנד.

ההתערבות הייתה בהחלפת טיפול בהורמון גדילה (במינון של 0.67 מ"ג/מטר בריבוע ליום) ואינבו, למשך שנה לכל טיפול.

התוצאים העיקריים שנמדדו היו Apnea Hypopnea Index - AHI, מדד Obstructive Apnea Index - OAI ומדד Central Apnea Index - CAI שנמדדו על ידי פולי-סומנו-גרפיה.

בהשוואה לאינבו, טיפול בהורמון גדילה לא הגדיל את התוצאות p>0.35 במדדי AHI, CAI או OAI. ההשפעה של הורמון הגדילה לעומת אינבו לא היתה שונה בין גברים ונשים ולא בין מטופלים עם מחיקה של הכרומוזום בהשוואה למופלים עם פגם של החתמה אמהית. לאחר שנתיים, לא היה הבדל במדדים אלה בהשוואה לתחילת המחקר (P>0.18). שני מטופלים (7%) ענו על ההגדרות של דום נשימה בשינה ללא קשר לטיפול.

מקור:

Donze S.H et al (2019). The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, Volume 104, Issue 9, September 2019, Pages 3931–3938;

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה